סוג 1, סוג 2 ואיך נתגבר על הסוכרת

מחקר ישראלי חדש מצא ששימוש בניטור סוכר רציף אצל חולי סוכרת סוג 2, משפר מאוד את מדדי הסוכר שלהם. אז מה חדש פה?

כמה דברים -

1. הטכנולוגיה - מד סוכר רציף הוא בעצם מד סוכר שמודד כל הזמן את הסוכר בדם. זו טכנולוגיה יחסית חדשה, שעד שיצאה אנשים עם סוכרת היו צריכים לדקור את עצמם 6 פעמים ביום ויותר בזמנים מאוד מדוייקים כדי לראות מה מצב הסוכר שלהם. מעבר לעובדה שזה לא נעים, זה גם לא תמיד ממש מדוייק באופן הזה, ואתה לא יכול לראות תנודות שקורות בזמנים שבין לבין. אני זוכרת למשל שבהריון הראשון שלי כשגילו לי סוכרת הריון, אמרו לי שאני צריכה לבדוק את הסוכר שעתיים אחרי כל ארוחה, בהריון השני זה כבר היה שעה, עד הרביעי כבר נוצרו שתי אסכולות, וכל זה בגלל שלא היה ברור מתי בדיוק מגיע הפיק של הסוכר אחרי אוכל. אז מד סוכר כזה בעצם פותר את הבעיה ומנטר את הסוכר באופן רציף

2. מד הסוכר הרציף היה עד היום נחלתם של חולי סוכרת סוג 1 בלבד. למי שלא יודע, ישנן בעצם שתי מחלות סוכרת - אחת שנקראה פעם סוכרת נעורים ונקראת היום סוכרת סוג 1. זו מחלה אוטואימונית שבה בעצם הגוף תוקף את הלבלב ואת התאים בו המייצרים אינסולין ומחסל אותם. האינסולין הוא ההורמון שמפרק את הסוכר שמגיע לדם, ומכניס אותו לתאים. בלי אינסולין, אין מה שיכניס את הסוכר לתאים, מצד אחד התאים לא מקבלים את הסוכר שהם צריכים, מצד שני, הסוכר נשאר לאורך זמן בזרם הדם, מה שמייצר הרבה בעיות בריאות. לחולים האלו אין ריפוי, והדרך היחידה שלהם לשמור על הבריאות שלהם היא להזריק לעצמם אינסולין חיצוני. זו בעיה, כי בניגוד לגוף שלנו, שמרגיש כמה סוכר אנחנו אוכלים ויודע כמה אינסולין לשלוח אליו, עכשיו היה צריך לאמוד את העניין הזה חיצונית. אז בודקים את הסוכר בדם, ומזריקים, בודקים כמה סוכר ופחמימות אוכלים ומזריקים, ובקיצור, הרבה התעסקות וחוסר דיוק נוראי. וזה עוד טוב, כי סבא שלי שהיה חולה בסוכרת בדקו את הסוכר בשתן, כי עדיין לא היו אמצעים לבדוק בדם. לא אלאה אתכם בפרטים, אבל זה לא היה כיף, ודי מגעיל.

המחלה השניה היא סוכרת מבוגרים, או סוג 2 - זו מחלה הרבה הרבה יותר נפוצה, ובה נדפק משהו אחר במנגנון - בסוכרת סוג 2 האינסולין קיים, אבל לא מצליח להכניס את הסוכר לתאים בגלל בעיה בקולטנים. אני תמיד מדמיינת מפתח שמגיע למנעול שאיזה פורץ התעסק איתו, ואי אפשר להכניס את המפתח יותר. המנגנון אחר, התוצאה אותה תוצאה - הסוכר נשאר בדם ולא מגיע לתאים.

יש הרבה הבדלים בין שתי המחלות האלו, אבל אחד משמעותי הוא הטיפול. בגלל שבסוכרת סוג 2 יש ייצור של אינסולין, הרבה מהחולים מקבלים תרופות בכדורים, ורק כשכלו כל הקיצים, עוברים לטפל בהם באינסולין. יש הרבה קווי טיפול לפני כן.

מד הסוכר הרציף היה עד היום בעיקר נחלתם של חולי הסוכרת סוג 1, בעיקר כי הם צריכים לדעת בכל רגע מה המצב ויכולים לתקן אותו על ידי הזרקת אינסולין, ביתר הטיפולים אין משמעות לבדיקה רציפה, כי גם אם תגלה שהסוכר גבוה, זה לא שאפשר לקחת כדור כדי להוריד.

במחקר הזה בדקו מד רציף על חולים בסוג 2 שמטופלים באינסולין. כבר חידוש.

3. טוב זה קצת בשביל להרים לעצמי - התוצאות של המחקר הזה מראות את מה שאני טוענת כבר הרבה זמן - פידבק מיידי על התנהגות, עוזר לשמור אנשים בתלם ולגרום להם להתנהג בצורה בריאה, כמו שטענתי בהרחבה בפוסט הזה

אז מה אומר המחקר - 101 חולים עם סוכרת סוג 2 שמקבלים לפחות 2 זריקות אינסולין ליום למשך שנה חולקו לשתי קבוצות ונעשה עליהם מעקב של 10 שבועות. הקבוצה שקיבלה מד רציף הראתה ירידה משמעותית יותר במדדי הסוכרת וגם במדדי שביעות הרצון מהטיפול. נכון, זה מחקר על מדגם יחסית קטן, וגם לזמן מאוד קצר יחסית, אבל זו התחלה טובה.