קורונה – אז בעולם הוא נקראה הקורונה החדש, פשוט כי קורונה זה רק שם המשפחה שלו. מדובר על וירוס שמייצר סימפטומים דמויי שפעת, אבל בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים הוא לא בא ממשפחת השפעת. לוירוסי השפעת השונים והרבים קוראים אינפלואנזה, ולא קורונה, הם שונים בכל מיני דברים, חלקם טובים יותר בשבילנו וחלקם פחות, למשל הם מדבקים פחות, הם קטלניים הרבה פחות, ומצד שני הם פחות יציבים, מה שאומר שהם מייצרים הרבה יותר מוטציות, שזה אומר שהם משנים את המטען הגנטי שלהם כל פעם ולכן אנחנו צריכים להתחסן לשפעת כל פעם מחדש. וירוס הקורונה החדש הוא יציב יותר, ובנתיים לא מייצר מוטציות לשמחתנו, מה שאומר שהסיכוי לכל שמי שחלה מחוסן, גבוה הרבה יותר. וירוסים נוספים ממשפחת הקורונה הם הסארס והמרס – שניהם קטלניים יותר ממנו. מצד שני, כשוירוס קטלני יותר, היכולת שלו להתפשט היא גם קטנה יותר – פשוט כי החולים, שהם הגורם שמדביק אחרים, מתים מהר יותר, ולא מספיקים להדביק כל כך הרבה אנשים.
Cov-sars-2 – השם המקצועי של וירוס הקורונה החדש.
קוביד 19 – לא, זה לא עוד שם לוירוס, זה השם למחלה שהוא מייצר. כמו שאינפלואנזה מייצרת שפעת
בדיקת CRP – בדיקה שנחשבת היום הטובה ביותר, והאמינה ביותר לזיהוי חולים. זו בדיקה שנלקחת מריריות באף ובפה, ומזהה את הימצאות הוירוס בתוך המערכת. היא אינה אמינה ב 100% אבל היא כיום בדיקת ה"גולד סטאנדרט" – שזה אומר הבדיקה הכי טובה וברורה לאם בן אדם חולה או לא. זו גם הבדיקה שיכולה לזהות את המחלה בשלב המוקדם ביותר, גם לפני בדיקות אחרות שבודקות המצאות של נוגדנים, ולכן אלו הבדיקות שהוגדרו גם על ידי אירגון הבריאות העולמי, כבדיקות הקובעות כמה אנשים חולים בנגיף בכל מקום. הבעיה היא שכרגע אלו בדיקות שלוקח הרבה זמן עד שמתקבלת בהן תוצאה...
בדיקות סרולוגיות - אלו בדיקות שמשמשות היום בעיקר לניתוחים אפידמיולוגיים. הבדיקות האלו לא בודקות האם יש לך נגיף בדם או לא, אלא בודקות האם הגוף שלך פיתח נוגדנים, מה שמעיד שחלית במחלה. ישנם שני סוגי נוגדנים שהבדיקה הזאת בודקת –
IgM – האם הגוף שלך ממש עכשיו במחלה, והנלחם בנגיף. מדובר על משהו כמו שבועיים שלושה אחרי ההדבקה. הבעיה שהנוגדנים האלו נראים רק אחרי כמה ימים של מחלה
IgG – נוגדנים שנשארים בדם גם אחרי ההחלמה, הם בעצם מהווים את מה שקוראים לו, הזכרון החיסוני. אלו נוגדנים שממשיכים להתקיים בדם כדי שאם חלילה שוב יחדור הנגיף לגוף, הגוף כבר ידע להלחם בו לפני שיצליח לייצר מחלה. אלו נוגדנים שנוצרים אחרי השלב הראשוני של המחלה ויכולים להשאר בגוף זמן רב אחרי, במחלות מסויימות גם לכל החיים.
הבדיקות הסרולוגיות מהירות יחסית, הבעיה שבכל מה שנוגע לקורונה, לא הצליחו בהתחלה לייצר בדיקות כאלו שגם יהיו אמינות מספיק. מה זה אומר?
בדיקה כזאת נמדדת בשני מדדים – עד כמה היא יכולה לזהות מי חולה, ועד כמה היא יכולה לזהות מי בריא.
שני המדדים האלו שנקראים – רגישות וסגוליות, הם אלו שמייצרים עוד שני מושגים שבטח שמעתם הרבה –
True positive/negative
Fouls positive/negative
אנחנו רוצים שבדיקה תוכל לזהות כמה שיותר חולים אמיתיים – שלא יווצר מצב שהבדיקה אומרת שאתה בריא כשאתה בעצם חולה
וכמה שיותר בריאים אמיתיים – שהבדיקה לא תגיד שאתה חולה, ובעצם אתה בריא
היום כבר יש בדיקה שקיבלה אישור של ה FDA ואפשר להשתמש בה, וגם נעשים בה ניסויים כרגע בכל מיני מקומות בעולם, ועוד המון בדיקות כאלו שלא קיבלו עדיין אישור, ולא ברור אם הן אמינות מספיק.
הבדיקות האלו משמשות לשני דברים עיקריים – מחקר כדי להבין איך הוירוס מתפשט ועובד, וגם כדי לבדוק חיסוניות עדר באוכלוסיה (על זה בהמשך)
חיסוניות עדר – בעידן מתנגדי החיסונים (שאני מקווה שנגמר) דיברו על זה הרבה, על כך שאחוז קטן, שמטעמים אידיאולוגיים לא מתחסן, נשען בעצם על חיסוניות העדר הקיימת מהרוב שכן מתחסן. לכל מחלה יש סף של חיסוניות עדר. זה אומר, שאם אחוז מסויים של אנשים באוכלוסיה הזאת מחוסן, לא יהיו התפרצויות של מגיפות של המחלה הזאת באוכלוסיה כזאת. הכיסוי החיסוני הדרוש לחיסוניות עדר מחושב על ידי נוסחה שלוקחת בחשבון את מקדם ההדבקה של המחלה. סתם לשם הדוגמא הכיסוי החיסוני שצריך בשביל חצבת, שהיא מחלה סופר מדבקת (כן, אפילו יותר מהקורונה) הוא 93%-95% מהאוכלוסיה. כרגע בקורונה, מדברים על כך שלפחות 70% מהאוכלוסיה יהיו מחוסנים, אם בחיסון אקטיבי, או על ידי הדבקות במחלה והחלמה, כך שאפשר יהיה להגיד שאין חשש יותר למגיפה. ההבדל הגדול בין חצבת לבין קורונה נובע מכך שחצבת היא מחלה הרבה יותר מדבקת.
מקדם הדבקה – אז איך אנחנו קובעים כמה מחלה מדבקת? על ידי מקדם ההדבקה. מקדם ההדבקה אומר בעצם כמה אנשים אדם אחד עם הנגיף יכול להדביק. בשפעת, מדובר על מקדם 1 – שזה אומר שכל חולה ידביק עוד אדם אחד, ההערכות כרגע לגבי הקורונה הם שמדובר על משהו כמו 2.5. למה הערכות? בגלל שבקורונה יש אנשים שנדבקים ולא מראים סימפטומים, כך שאף אחד לא יודע שנדבקו, או אנשים שחולים אבל בגלל שלא נבדקו לא יודעים שמה שיש להם זה קורונה, המספרים לא לגמרי ברורים עדיין.
בעיקרון מזהם נמדד בשני מדדים – אינפקטיביות, ופתוגניות. היכולת שלו לגרום לזיהום, והיכולת שלו לגרום לזיהום סימפטומטי. בגלל שבשני החישובים האלו מדובר בשני מכנים שאנחנו עדיין לא לגמרי יודעים אותם –
באינפקטיביות -
זה מספר המקרים עם הזיהום
סך המקרים שנחשפו לזיהום ואינם מחוסנים,
ובפתוגניות זה -
מספר החולים עם סימפטומים
מספר הנדבקים כולם
ואנחנו כרגע לא בטוחים לגבי כמה אנשים באמת נחשפו לזיהום, וכמה נדבקים באמת קיימים, קצת קשה לדעת מה המדדים האמיתיים.
חיסון או תרופה לקורונה – קורונה היא מחלה ויראלית. מכירים את זה שאתם מרגישים זוועה, הולכים לרופא והוא אומר – זה ויראלי, תנוחי הרבה, תשתי הרבה, ויעבור.... אז זה ההבדל המרכזי בין מחלה ויראלית למחלה חיידקית. את החיידקים (לא כולם, אבל הרבה מהם) הצלחנו בהרבה מקרים לרסן על ידי אנטיביוטיקה. לא נכנס עכשיו לנושא החיידקים העמידים, אבל בואו נגיד שבגדול, לחיידקים יש לנו תרופות. דלקת גרון סטרפטוקוקית למשל, היא מחלה חיידקית. לוקחים אנטיביוטיקה ובום, אין. לוירוסים יש לנו מעט מאוד טיפולים, ובנוסף לכל וירוס צריך תרופה נפרדת. חיידק ווירוס הם יצורים שונים מאוד, אני לא וירולוגית ולא מיקרוביולוגית אז לא נכנסת לזה, אבל וירוסים שאנחנו מכירים הם למשל השפעת, ומצד שני האיידס, האבולה, וכמובן הקורונה. אז לכל וירוס כזה נעשה מחקר מאוד גדול, ולמצוא להם תרופות זה לא דבר פשוט בכלל, וזה בלי לדבר על כך שהתרופות האלו גובות לפעמים מחיר בריאותי לא קל בכל מה שקשור לתופעות הלוואי, לפעמים כאלו שאנחנו אפילו לא יודעים בהתחלה. למשל, קחו את הקוקטייל – התרופה נגד האיידס, שעשתה מהפכה במחלה. ממחלה שבה תוך גג שנתיים מי שנבדק מת, היא הפכה למחלה שאפשר לחיות איתה שנים רבות מאוד, עד גיל זקנה. אבל מה? עכשיו, כשהרבה נשאים שלוקחים את הטיפול לאורך זמן הגיעו לגיל מבוגר, מתברר שהתרופה הזאת גורמת לכך שהרבה מחלות של גיל הזקנה, קורות למי שלוקח את הטיפול הזה בממוצע 10 שנים קודם – אנחנו מדברים על מחלות כליות, על אוסטאופורוזיס, וגם מחלות כמו סוכרת.
התרופות שמיוצרות לוירוסים מנטרלות את הוירוס או את יכולת ההתרבות שלו בגוף. היום נעשים ניסויים רבים בתרופות, חלקן ייעודיות שמיוצרות במיוחד לוירוס הקורונה, וחלקן תרופות שקיימות בשוק, ומטפלות כבר היום במחלות, אבל יכול להיות שכמו שהן טובות למחלות האלו, הן יעזרו גם עם הוירוס הזה. נוסו למשל תרופות שמיועדות לטפל באיידס (כרגע לא נראה שהן עושות משהו), תרופות לשחפת, לאבולה, למלריה ועוד תרופות שונות. הפעולה הזאת של בדיקה של תרופות קיימות נקראת התוויה מחדש. לקחת תרופה קיימת ולתת לה התוויה נוספת למחלה אחרת. תתפלאו אבל כבר היו מקרים רבים שבהן התברר שתרופה שנועדה למחלה אחת עזרה לדברים אחרים, למשל עולה לי בראש כרגע תרופה שהייתה במהותה תרופה פסיכיאטרית, והתבררה כתרופה לטיפול בפיברומיאלגיה, אבל יש עוד רבות.
אז מה עם חיסון? או, חיסון הוא פתרון טוב, הוא לא מטפל במחלה כשהיא כבר קורית הוא מונע אותה. בגדול, חיסון נועד לעורר את מערכת החיסון עם החדרה של משהו שנראה כמו הנגיף אבל לא יכול לייצר את המחלה. זה יכול להיות נגיף מוחלש, או מומת, או אפילו רק חלקים של הנגיף שיספיקו כדי שמערכת החיסון תזהה אותו, תייצר מה שקוראים זיכרון חיסוני – שזה אומר נוגדנים שיודעים לזהות ולהשמיד את הוירוס במהירות הבזק, והם רק מחכים שאחד כזה ייכנס, וכך בפעם הבאה שנחשפים לוירוס, המערכת החיסונית כבר מוכנה ותוקפת אותו לפני שהוא מצליח לייצר מחלה.
אז על זה עובדים היום בהרבה מאוד מקומות, למצוא את התרכיב הנכון והמתאים ביותר, שיעורר את מערכת החיסון מצד אחד, ולא ייצר מחלה מהצד השני. הבעיה היא שכדי שחיסון כזה יהיה מתאים לשימוש המוני יש לו הרבה שלבים שהוא צריך לעבור כדי לבדוק שני קריטריונים –
אפקטיביות – להבין עד כמה הוא באמת עוזר ומייצר את הנוגדנים שאנחנו צריכים
בטיחות – לראות שהוא לא גורם מחלה, או מייצר תופעות לוואי שגרועות יותר מהמחלה.
מדובר על ניסויים קודם כל ברמת התא בתוך צלחת פטרי, ואז ניסויים בבעלי חיים, רק אז מעבר לרמות שונות של ניסוי בבני אדם. כל אלו לוקחים זמן, ולכן רוב הדיעות אומרות שייקח בערך שנה עד שיהיה חיסון מתאים לקורונה.
יש עוד שני מושגים שרציתי להגיע אליהם – מחקרים קליניים, נושא מעניין בפני עצמו, וחשוב מאוד, וכמובן, הכוכב של התקופה האחרונה – אפידמיולוגיה. על אפידמיולוגיה רציתי לכתוב כבר לפני הרבה זמן, אבל מרב שמדובר בתחום גדול, ומרוב שאני קרובה אליו, מתקשה לכתוב.
מבטיחה שהפוסט הבא שלי, הולך לעסוק בשני אלו. הגיע הזמן.
לסיום, מציעה לכולם להכנס לפוסט הישן יותר הזה של הבלוג שלי, זה יעזור לכם לעשות את הסינון הראוי למה שאתם קוראים בכל מקום על הוירוס ועל כל מה שקשור אליו. היום יותר מתמיד, קריאה ביקורתית היא צו השעה.
תשמרו על עצמכם ותהיו בריאים
