top of page

שמעתם על המחקר שלפיו כל מי שקופץ על רגל אחת, נמצא בסיכון לסרטן?

תמונת הסופר/ת: מרב פרקש סעד MEDWOMENמרב פרקש סעד MEDWOMEN

לא שמעתם? כי אין כזה באמת. זו סתם דוגמא לסוג של כותרות שלפעמים אנחנו נתקלים בהן תוך כדי גלישה באינטרנט.

אחת הבעיות המרכזיות של עידן המידע שאנחנו חיים בו היא, ובכן....המידע. אנחנו מוצפים במידע, ויש מידע רפואי בערך בכל מקום. אין שום מידע שאי אפשר להגיע אליו. בניגוד לפעם, כשאדם חשד, או שנאמר לו שהוא חולה במחלה מסויימת, הדרך היחידה שלו לקבל אינפורמציה על המחלה, לדעת מה מצפה לו, מה האופציות שלו, סיכויי הריפוי וכו', היה לפנות לאיש מקצוע - הרופא.

היינו קובעים תור, מחכים כמה חודשים, נפגשים עם הרופא, שואלים מה שזכרנו לשאול, מהנהנים במקומות הנכונים, אם הבנו וגם אם לא. אם היינו אנשים אסרטיביים, היינו שואלים שאלות המשך, מבקשים עוד הסברים וכותבים הכל על פתק, אם לא, פשוט היינו מסתפקים במה שהצלחנו להבין והולכים הביתה. וזה כמובן אם הרופא היה נחמד, גם זה לא תמיד קרה...

היום, עם כל בדיקה שאנחנו עושים, או סימפטום שהרגשנו לשניה וחצי, אנחנו רצים לגוגל. ובגוגל... או בגוגל... יש ים של מידע. כתבות, מאמרים, מחקרים, וחוות דעת, דיונים בקבוצות פייסבוק, ופורומים. אבל איך יודעים מה מכל זה נכון, אמין, מקצועי? איך מתגברים על כל המידע הזה?

עם ידע. מידע יש, ידע חסר. אז הנה ממני, שירות לציבור, איך אפשר לנסות להבין אם אפשר לסמוך על מקור המידע הרפואי שלי באינטרנט, כללי אצבע -

1. אתר הבית - לשמחתנו, ברוב המקרים, כשמחפשים בעברית האתרים הראשונים שעולים, הם אתרים מוסמכים. אם אתם קוראים מידע כדאי מאוד להבין מי כתב אותו. אם המידע נמצא באתר של קופות החולים, בתי החולים, או מרפאות גדולות ורציניות, ועל המידע חתומים רופאים, רוב הסיכויים שהמידע הזה הרבה יותר אמין ומקצועי, מאשר כתבה שמצאתם באיזה אתר קיקיוני וחתומה עליו - מערכת האתר

2. שחקו את המשחק - כתבה, מאמר, מחקר.

כן, יש לפחות שלושה סוגים מרכזיים של מידע, ואסור בשום אופן לבלבל בינהם. כתבה, היא פשוט כתבה שנכתבה בשביל אתר אינטרנט. לא תמיד היא נכתבה על ידי גורם מקצועי, לפעמים סתם על ידי כתב בתחום, לפעמים מי שעומד מאחורי הכתבות האלו הוא בכלל גורם מסחרי שיש לו אינטרסים מסחריים במידע שהוא נותן, ולכן המידע אינו מלא, או אינו מדוייק, ובעיקר בכתבה לא צריך לעמוד בכללים המחמירים של מאמר מדעי או מחקר, ולכן אפשר לכתוב כל מיני דברים. כמו שאמרו פעם - הנייר סובל הכל. אז הלך הכותב, עשה תחקיר אינטרנטי, קרא כמה דברים מכאן ומשם, לא אסף רפרנסים מקצועיים, והניח מולכם כתבה מקיפה עם המלצות, שלא תמיד חופפות למה שאיש מקצוע היה מציע. כתבה יכולה להיות כיוון, אבל ממש לא גורם שאפשר לסמוך עליו. כתבה בפורטל חדשות, ידיעה באתר לייף סטייל, או 5 כללים באתר נשים, הם לא מאמר, ולא מחקר, ואמינותם פחותה.

מאמר לעומת זאת, אמור לעמוד בכללי הכתיבה האקדמית, זאת אומרת שהוא מפורסם במקום ראוי, לא סתם פורטל חדשות ותוכן, או לייף סטייל, והוא מבסס את ההנחות שלו, וגם את המסקנות וההמלצות שלו, על פרסומים מדעיים ברורים, וגם מציין אותם. זה עדיין לא הופך אותו לאורים ותומים, אבל זה כן משהו שאפשר להסתמך עליו יותר. בתוך הקטגוריה הזאת נמצאים גם מסמכי מדיניות של גורמים מקצועיים, כמו איגודי רופאים למשל, והנחיות של אירגוני בריאות.

מחקר - פה כבר מדובר במישהו שהלך ועשה מחקר מדעי, על פי כל הכללים (אנחנו מקווים מאוד), הביא תוצאות מהשטח, שעומדות בכללי שיטות המחקר האקדמיות, ועל פי התוצאות ביסס את הידע וההמלצות שלו. זה כמובן הדבר הכי נכון שיקרה. אתה חושב שקפיצה על רגל אחת גורמת סרטן? קח אנשים, גרום להם לקפוץ על רגל אחת, ותבדוק אם באמת הם חלו בסרטן. טוב, כמובן שזה לא כזה פשוט, וגם פה יש כללים רבים, אבל בגדול, בפירמידה הזאת מחקר מדעי הוא הטוב ביותר.

3. קראו כמה שיותר מקורות, אם דיעה/המלצה/מידע חוזר על עצמו שוב ושוב בכל המקומות, אפשר לסמוך עליו יותר. או בקיצור, חוק המספרים הגדולים. אם כולם אומרים ששפעת נובעת מהדבקות בוירוס השפעת, אבל יש אתר אחד שמוכן להקריב את אמא שלו על הטענה ששפעת היא תוצאה של מפגש עם חייזרים - התייחסו אליו בזהירות רבה. גם כי הוא לבד בטענה הזאת, גם כי - סליחה, תראה לנו איזה שהיא עובדה שתומכת בהשערה הזאת, וגם כי... טוב, הוא מוכן להקריב את אמא שלו. לא ממש מראה על בן אדם בקו השפיות. גם זה לא תמיד נכון, בימים אלו אפשר למצוא לא מעט אתרים/מקורות שטוענים שחיסונים מסוכנים מאוד וגורמים אוטיזם. עולם המדע כבר הוכיח מעל כל צל של ספק שזה לא נכון, זה לא מפריע להם לפזר את הטענות האלו בהמון מקומות... אז צריך גם לזה לשים לב.

4. לאירגוני הבריאות הגדולים יש אתרי אינטרנט היום - משרד הבריאות הישראלי, ה WHO - אירגון הבריאות העולמי וה CDC - אירגון הבריאות האמריקאי. כל שאלה שיש לגבי המלצות, הנחיות, ונהלים, אפשר לבדוק באתרים האלו. עשו חיפוש שם ותראו מה הם ממליצים קודם כל.

5. כמובן שמידע כללי אינו תמיד מתאים למה שיש לכם, לקופות החולים יש היום אופציות לשלוח תוצאות בדיקות ספציפיות דרך האתר לרופא מומחה ולקבל ממנו תשובה לשאלות ספציפיות שקשורות למצב שלכם. נכון שהרבה פעמים, כדי לא לעשות טעויות, התשובה תהיה - לכו לרופא, אבל עדיין שווה לנסות

6. קבוצות חולים - נכון שאנשים מהשורה הם לא אנשי מקצוע, אבל עדיין, לפעמים אנשים שחולים במחלה ספציפית, בעיקר אם היא לא מאוד שכיחה, לומדים ויודעים לאורך השנים, יותר מחלק מהרופאים בתחום, ולכן שווה כן להקשיב למה שנקרא - קבוצת השווים. יש פורומים כמו באתר "כמוני" או קבוצות פייסבוק, או אפילו אתרים עולמיים שבהם אפשר לדבר עם חולים כמוכם, שכבר עברו דרך, ויודעים אולי דבר או שניים על איך ומה כדאי לעשות. בהקשר הזה, הוקמה תנועת ה E-PATIENT. ממש ממש ממליצה לכם לראות את הרצאת הטד הזאת, שהיא גם מרגשת וגם מראה איך הרשת היום יכולה להציל אתכם - כן, אני יודעת, זה ארוך יחסית לסרטוני הדקה וחצי שאתם רגילים אליהם, פנו לכם את הרבע שעה הזאת. אתם תודו לי.




יש עוד דרכים להבין אם מה שאתם קוראים אמין או לא. לצערינו יש הרבה מחקרים מאוד לא אמינים שקורים היום, והרבה מחקרים שלא היו עוברים שום וועדה של כתב עת שמכבד את עצמו. בנוסף יש המון מומחים מטעם עצמם, שאין להם שום קרדיטציות, וזה בלי לדבר על כמות אדירה של תוכן שיווקי שקורא בכל האתרים הגדולים ומביא מידע בעייתי מאוד לגולשים.

בפעם הבאה כשאתם רואים דיון בפייסבוק שבו מישהו טוען שחיסונים הם הרוע בהתגלמותו, וכשמבקשים ממנו מאמרי הוכחה הוא נותן לינקים של אתרי שאנטי בנטי, או של איזה מומחה מטעם עצמו, או סתם כתבה באיזה פורטל לא אחראי - תדעו שזו לא הוכחה ראויה, ואי אפשר להסתמך עליה.

צריך להיות רגישים לזה, להבין שאמנם המידע נמצא בקצות אצבעותינו, אבל אין לנו את הידע כדי לסנן אותו נכון, או כדי לדעת מה ממנו רלוונטי באמת לנו. מצד שני המידע המקצועי והנכון קיים, ושווה ללמוד לדעת לחלץ אותו מתוך הבליל הזה שקיים, והדרך לעשות את זה היא ללמוד איך לסנן. טוב, נו, בשביל זה אני כאן....

בפעם הבאה - איך לבדוק שמחקר הוא באמת אמין.


47 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page