top of page
תמונת הסופר/תמרב פרקש סעד MEDWOMEN

פירמידת הצלחת - איך אוכלים בריא?

פירמידת המזון הייתה אחד הנסיונות הראשונים לעשות קידום בריאות, להעביר ידע רפואי, בריאותי לקהל הרחב כדי שידע לנהל את חייו בצורה בריאה יותר, ומה יותר פשוט מלנהל נכון את התזונה שלך? כל מה שצריך זה לדעת מה בריא לאכול ומה לא. אז זהו, שלא. למה לא? מהרבה סיבות מורכבות ומעניינות, אבל הראשונה שבהן, שגם להעביר ידע, צריך לדעת איך. לקח הרבה מאוד זמן עד שמידע כמו שהוא צריך להיות הגיע ללקוח הסופי שלו – כל אחד מאיתנו.

פירמידת המזון, היא בעצם האינפוגרפיקה שאמורה להעביר באופן ויזואלי את הכללים לתזונה נכונה. התחלתה אי שם בשנות ה 70 בשוודיה באיזו גרסה מסורבלת של חלוקה של מזונות וכמויות, אבל פרסומה האמיתי קרה רק בשנת 92 כשמשרד החקלאות האמריקאי הוציא את מי שהפכה לאורים ותומים של עולם ההסברה בתחום התזונה – פירמידת המזון של ה USDA.

התזונאיות חגגו, היה להן כלי לתקשר בו עם ההמון. הפירמידה הוכנסה לתוכניות הסברה ולימודים, והכל נראה אופטימי. הקהל הרחב, גם זה האינטיליגנטי יחסית, לא הבין מה רוצים ממנו. בצדק.

הרעיון של הפירמידה היה – לקבוע את מספר המנות ליום שצריך לאכול מכל קבוצת מזון שמופיעה בפירמידה, כאשר קבוצות המזון מחולקות לפי מרכיבי המזון – חלבונים, פחמימות, שומנים וכו'. הפירמידה בנויה מבסיס רחב – שם יש את המזונות שכדאי לאכול מהם יותר מנות, ועד השפיץ שבו יש מזונות שכדאי לאכול מהם הכי פחות מנות. מה הבעיה? אז היו כמה...

הראשונה היא שאנחנו לא יודעים מה זה הרבה או פחות, אלו לא מושגים שיש לנו דרך לכמת אותם בצלחת שלנו. גם החישובים של גודל המנה הוא משהו מעצבן ומורכב, כשאתה רעב ורוצה לאכול. אף אחד לא שוקל את המזון שלו כל הזמן, אלא אם יש לו הפרעת אכילה, ואף אחד לא ישקיע את ההתעסקות בכמות המנות לפי ההגדרה שלהן בפירמידה. המיקום של סוג מזון בפירמידה אומר ממה צריך לאכול יותר וממה פחות, אבל כמה יותר? כמה פחות? וכמה כפות בסופו של דבר של אורז, או עגבניות או חזה עוף אני אמורה לשים בצלחת שלי? בקיצור, לא בדיוק משהו שאפשר לעבוד איתו כשבאים לאכול.

הבעיה השניה – הרבה יותר מדי סוגי מזונות לא קשורים בקבוצה אחת. לחלק לחלבונים ופחמימות זה נחמד אם אתה תזונאי, אבל אם אתה בן אדם מין הישוב, אתה מכיר סוגי מזון, ולא רכיבים תזונתיים. העובדה שמוצרי חלב, בשר וקטניות יושבים באותה קבוצה, לא ברורה. באמת שלושתם בריאים באותה מידה ועונים על אותם צרכים תזונתיים? די ברור שלא. ואיך בונים מזה ארוחה בכלל? הרי הבשר הוא המנה העיקרית שלי, הקטניות הרבה פעמים התוספת, ומה הקשר עכשיו לחלב?? דגנים מלאים ודגנים לבנים נמצאים באותה קבוצה כשהיום אנחנו יודעים שהם לא בריאים באותה מידה. לאכול כל היום לחם לבן, לא דומה ללאכול קינואה ופסטה מקמח מלא, אז איך הם יושבים שם יחד?

הבעיה השלישית הייתה שעם השנים לא הייתה התאמה בין מה שאמרה הפירמידה לבין מה שאנחנו לומדים על תזונה בריאה... הרבה מאוד ביקורת הייתה על בחישה של קבוצות לובי בתוך הפירמידה הזאת. למשל, איך יכול להיות שממתקים ושתיה מתוקה בכלל מופיעים במה שאמור להיות המלצה לתזונה נכונה? נכון, הם בקצה של הפירמידה, מה שאומר שצריך לאכול מהם הכי פחות, אבל בכל זאת.. עם השנים ומגיפת הסוכרת הבינו שפחמימות בתור מרכיב המזון העיקרי בתזונה זה לא בדיוק מי יודע מה, ואיך יכול להיות שהיום כשאנחנו יודעים שירקות הם הבסיס לתזונה בריאה, הפחמימות עדיין נמצאות בבסיס הפירמידה? וזה בלי לדבר על לובי מוצרי החלב המאוד חזק בארה"ב שהכניס את המוצרים שלו במקום שלא בטוח שראוי להם.

צריך לזכור, המטרה של פירמידת המזון הראשונה הייתה להוריד באופן משמעותי את צריכת השומן בארה"ב. האמריקאים אוכלים הרבה מאוד שומן רווי, והגישה אז אמרה שמגיפת ההשמנה נובעת מאכילת שומן. היום כבר התפרסמו יותר ויותר עדויות לזה שגם כאן מקבוצות לובי יצרו את הגישה שהשומן הוא אויב העם, כששתי הקבוצות העיקריות היו – תעשיית המזון שהייתה בנויה על סוכר, ותעשיית מגדלי התירס שהיה להם אינטרס להסיט את האש לכיוון השומן, ולהסתיר את הנזקים הקשרים של הסוכר במזון. (אם זה מעניין אתכם - https://www.youtube.com/watch?v=dWporrQZnhM )

היום גם יוצאים יותר ויותר מחקרים שמראים ששומן חשוב מאוד בתזונה, השאלה היא רק איזה שומן, ובאיזה כמות. אבל אז, הפירמידה ניסתה לשנות את התזונה האמריקאית ולהוריד משמעותית את כמות השומן שאנשים אוכלים.

בשנת 2005, עם מגיפה הסוכרת, ההשמנה והמחקרים החדשים, נעשו שני עידכונים לפירמידה הוותיקה שבאו לנסות לתקן את המצב שבו יש פירמידה יפה, אבל הציבור לא ממש מבין איך לאכול לפיה, ומה לעשות איתה –

בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד הוציא פירמידה חדשה. השינויים המרכזיים בה –

- הורדה משמעותית בכמות הדגנים שצריך לצרוך וההפרדה בין דגנים לבנים ומלאים

- התייחסות ראשונה לשמירה על משקל ופעילות גופנית כחלק בלתי נפרד בתזונה נכונה ואורח חיים בריא



SusanLesch - see below, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=6749808

אפשר לראות שיש עוד אלמנטים שנכנסו לטבלה הזאת, כמו העובדה שבעצם המאכלים מסודרים לא לפי כמה מהם צריך לאכול, אלא כמה הם בריאים בעצם, שמן זית, ירקות ודגנים מלאים נמצאים יחד באותה קבוצה, מוצרים עם שכמויות של שומן רווי כמו בשרים או חמאה הפכו להיות בשפיץ – הכי פחות רצויים לאכילה, במקום הממתקים והסוכרים שהיו שם לפני, אפילו סנונית ראשונה של התזונה הים תיכונית – שתיה מאוזנת של יין אדום. מצד שני, עדיין יש שם אלמנטים מחשידים בהשפעה של גורמים מסחריים – כאילו מה בדיוק עושה שם המולטי וויטמין הזה? איך הוא קשור לתזונה מאוזנת?? ועדיין לא ברור איך אתה מרכיב מזה את ארוחת הצהרים שלך, או בשפה של היום – לא מאוד ידידותי למשתמש.

במקביל יצאה עוד פירמידה חדשה, עם מיתוג חדש - MyPyramid .


United States Department of Agriculture - http://www.mypyramid.gov , https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=12811268

אם אתם שואלים אותי – הרבה יותר גרועה מהקודמת. כאן כבר החלוקה בין קבוצות המזון הייתה אנכית, מה שגרם לזה שבכלל לא הצלחתי להבין כמה מכל קבוצת מזון אמורים לאכול. נכון, הוסיפו את האיש החשבוני הזה שמטפס במדרגות שם בצד כדי להדגיש את חשיבות הפעילות הגופנית, וגם הפרידו מוצרי חלב מחלבונים אחרים, אבל בגדול, בתור מי שרוצה לדעת איך לייצר תזונה בריאה בבית, אין לי מושג מה לעשות עם הפסים הצבעוניים האלו....

המהפכה האמיתית בעיני, קרתה ב 2011. מישהו הבין שעניין הפירמידות יפה אולי למצרים העתיקה, אבל לא ממש עובד כשמדברים על אוכל. אוכל אוכלים בצלחת. ואז הוחלפה הפירמידה אחר כבוד בצלחת. פרוייקט MyPlate יצא לדרך.


הרבה דברים טובים יש לי להגיד על הפרוייקט הזה. קודם כל סוף סוף אפשר להבין איך צריכה להראות צלחת של אדם שרוצה לאכול בריא. כמה חלבונים, כמה ירקות ופירות, כמה פחמימות צריך שיהיו שם. אבל התמונה החביבה הזאת לא באה לבד. איתה יחד עלה לאוויר פרוייקט דיגיטלי מדהים, של אתר, ופרופילים ברשתות החברתיות שהביאו איתם המון מידע וכלים כדי לנהל באופן פרקטי תזונה בריאה – מתכונים, טיפים, רשימות, מאמרי הסבר ועוד, שכולם תומכים בחלוקת הצלחת. אם תזונה בריאה מעניינת אתכם, אתם פשוט חייבים להכנס לאתר שלהם https://www.choosemyplate.gov/ וכמובן להרשם לניוזלטר.

נכון זה פונה לאמריקאים, שהתזונה שלהם שונה משלנו, תרבות האוכל שלהם שונה, וגם חומרי הגלם שלהם קצת שונים, אבל אני בטוחה שתוכלו לעשות את האדפטציה.

אחרי האמריקאים מדינות נוספות אימצו את השיטה החדשה, והכל כך פשוטה (שאיך לא חשבו עליה קודם) ועברו לדבר על הרכב הצלחת במקום על פירמידות. עדיין יש בצלחת שרידים של דברים שלדעתי עם הזמן ייעלמו ממנה – כוס החלב לידה צריכה להתחלף במים – היום ברור ששתיית מים היא בסיס חשוב, ומוצרי חלב יכולים לבוא בתוך איזור החלבונים בצלחת בארוחות שאינן בשריות. הכוס הזאת שם שוב מעלה את החשד להתערבות של קבוצות לובי מסחריות חזקות, כמו איגוד החלב האמריקאי. גם נושא הפירות שמשום מה ממשיך להחזיק מעמד בכל השינויים לדעתי לא יישאר שם לעד. הצלחת צריכה להיות מורכבת מ 50% ירקות. פירות הם דבר בריא ונחמד ונעים, אבל כמות כזאת של פירות בכל ארוחה היא כמות גדולה מדי של סוכר, מה גם שברוב הארוחות שלנו אנחנו לא אוכלים פירות עם האוכל.


בשיטוטי ברשת התברר לי שגם באוניברסיטת הרווארד חושבים כמוני, והם יצאו עם צלחת משלהם, וכמו שידעו ב 2005 לחזות את הכיוון הנכון בשינויים שהכניסו בפירמידה, גם עכשיו, הם לדעתי המקור המקצועי הנכון להתייחס אליו.


נושא התזונה מעסיק המון את עולם הבריאות. ברור שהבסיס לאורך חיים בריא ומניעת מחלות בעידן המודרני היא התזונה שלנו, אבל אחרי שנראה שאנחנו בדרך הנכונה לפצח את נושא המידע בתחום הזה, ויש היום כלים הרבה יותר טובים וברורים להעביר מידע לגבי איך לנהל תזונה בריאה, עולם קידום הבריאות הבין שזה שמישהו יודע משהו, ממש לא גורם לו לעשות את זה. היום כולם יודעים שעישון הורג, עדיין רק בארץ יש 20% מהאוכלוסיה שממשיך לעשן.

עולם קידום הבריאות מנסה היום למצוא את הדרך הנכונה לא רק ליידע מה נכון, אלא לגרום לאנשים גם לפעול בכיוון הזה, וזה כבר עולם אחר ומורכב הרבה יותר....


533 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page