top of page
  • תמונת הסופר/תמרב פרקש סעד MEDWOMEN

10 הדברים שמאיימים על בריאותנו לשנת 2019

עודכן: 13 בפבר׳ 2019

כמו בכל מקום שמכבד את עצמו, גם אני אשתתף בשמחת התחזיות לשנת 2019 לרגל השנה החדשה, אבל כהרגלי, שמחה אצלי לא יכולה שלא להיות מהולה בקצת פאניקה. מקווה שבשלהי ינואר זה עדיין זמן טוב, ולא פספסתי את הרכבת, אבל אני מרגישה שבאמת מדובר במידע שלא תוכלו להמשיך בלעדיו, אז יד ביד עם ארגון הבריאות העולמי, שהוציא את המסמך המלבב הזה, תנו לי להביא לכם את המצעד הלוהט, טדדדדם -

10 הדברים שמאיימים על הבריאות העולמית ב 2019

אז מתברר שהעולם עומד מול הרבה מאוד איומים בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה, אבל אל חשש, ארגון הבריאות העולמי ייצר תוכנית 5 שנתית שאמורה לעזור לנו לפתור את כולם. אבל לפני הפתרון – הבעיה.

1. זיהום אוויר ושינויי אקלים – אולי לא ידעתם אבל 9 מתוך 10 אנשים בעולם נושמים אוויר מזוהם כל יום. זיהום האוויר יכול לפגוע בריאות, בלב ובמוח וגורם ל 7 מילון מקרי מוות מוקדם בכל שנה ממחלות כמו סרטן, שבץ מוחי, ומחלות לב וריאה. הגורם העיקרי לזיהום הוא שריפה של דלקים, שעל הדרך גם גורם לשינויי אקלים. גם שינוי אקלים הוא סיבת מוות משמעותית שמייצר תמותה מתת תזונה, מלריה שלשולים ומהחום. גם אם כל המדינות יהיו מחויבות לנושא ויעמדו בכל היעדים שנקבעו, עדיין במאה הנוכחית העולם עומד להתחמם ב 3 מעלות צלזיוס. לא נשמע לכם נורא? בואו נראה אתכם מוסיפים את המעלות האלו באוגוסט..

2. מחלות שאינן מדבקות – השם המכובס הזה ניתן למחלות שהפכו להיות המגיפות של העידן המודרני. סוכרת, סרטן, מחלות לב וכל החברות שלהן, אחראיות ליותר מ 70% מהתמותה בעולם, או בתרגום חופשי למוות של 41 מיליון אנשים. מה הגורם למחלות האלו? 5 דברים: שימוש בטבק, או בעברית עישון, וכן גם נרגילה, טבק מגולגל וכל אלו חוסר בפעילות גופנית – או בשפה המקצועית יושבנות שימוש מזיק באלכוהול תזונה לא בריאה וזיהום אוויר – כן, ההוא מהסעיף למעלהאז מה הם מתכננים לעשות? בעיקר להוריד את כמות חוסר הפעילות הגופנית ב 15% עד 2030 על ידי הטמעה של תוכנית שנועדה לעשות בדיוק את זה. שיהיה להם בהצלחה.

3. מגיפת שפעת גדולה זה סעיף מפחיד במיוחד, שנראה לקוח מתסריט הוליוודי סטייל "התפרצות" .... – כמו השפעת הספרדית ועוד שפעות מההיסטוריה האנושית, אנחנו יושבים ומחכים למגיפת השפעת הקטלנית הבאה. על פי אירגון הבריאות העולמי, הדבר היחיד שאנחנו לא יודעים הוא מתי, ועד כמה חמורה היא תהיה. מתברר שכמו בצבא, מערכת ההגנה העולמית חזקה ברמת החוליה החלשה ביותר שלה, והכל תלוי במערכות החירום של המדינות והמוכנות שלהם. כדי להיות מוכנים ולזהות בזמן, ארגון הבריאות מנטר את התפרצויות השפעת כל הזמן, קובע את הרכב חיסוני השפעת משנה לשנה, ובמקרה של התפרצות מגיפה כזאת, אל דאגה, יש להם תוכנית מגירה לאבחון, חיסון וטיפול אנטי ויראלי מהיר ככל האפשר.

4. סביבות לא יציבות – 22% מאוכלוסיית העולם חיה במקומות שבהם יש משבר מתמשך שנובע מבצורת, רעב, עימותים צבאיים, חיים כפליטים או סתם שירותי בריאות עלובים, והם אינם מקבלים שירותי בריאות בסיסיים. האמת שאלו הדברים שארגון הבריאות העולמי הכי טוב בהם. פרויקטים כמו "רופאים ללא גבולות" ודומיהם נועדו בדיוק לנסות ולטפל באוכלוסיות האלו, וגם לנטר אותם כדי לזהות התפרצויות של בעיות בריאות שיכולות לזלוג גם לעולם הראשון. אחד האתגרים הוא לחסן את האוכלוסיות האלו כמובן.

5. עמידות לאנטיביוטיקה ולתרופות אנטי מיקרוביאליות בכלל – האנטיביוטיקה, יחד עם ההיגיינה נחשבות לאחד הדברים שהקפיצו את בריאות הציבור מאות צעדים קדימה והורידו את אחוזי התמותה באופן דרסטי. זה יכול להסביר למה עולם הבריאות חרד כל כך מההתפתחות של חיידקים ווירוסים עמידים לאנטיביוטיקה. מצב שבו התרופות האלו לא יהיו יעילות, יחזיר אותנו מבחינת בריאות הציבור מאות שנים אחורה למצב שבו אי אפשר יהיה לטפל בקלות במחלות שאנחנו כמעט לא מתייחסים אליהן היום כמו זיהומים, דלקות ריאות, שחפת ועוד מחלות רבות. מצב כזה יקשה מאוד על ביצוע ניתוחים או טיפולים כמו כימותרפיה. אחד הסמנים הוא העמידות שפיתחה מחלת השחפת לטיפולים המאוד יעילים שיש לה, מה ששולח אותנו חזרה לימי רחל המשוררת. הסיבה לעמידות היא שימוש מיותר בתרופות האלו באנשים, אבל גם בחיות בעיקר בתעשיית המזון, ארגון הבריאות עובד על תוכנית גלובלית שאמורה לעצור את ההתדרדרות ולהעלות מודעות לשימוש חכם בתרופות.

6. אבולה וחברים – התפרצות האבולה באפריקה בכלל ובקונגו בפרט העירה את עולם בריאות הציבור לגבי מקרי חירום בריאותיים של התפרצות מחלות מדבקות מאוד שאין להן טיפול יעיל או חיסון. מחלות מדבקות כאלו מתנהגות אחרת לגמרי כשהן מתפרצות באזורים כפריים, לעומת מה שקרה בשנה שעברה – התפרצות באזור עירוני צפוף, שגם במקרה נמצא במלחמה. קריאת ההשכמה הזאת לגבי מה יכול לקרות יצרה וועידה בנושא ו 2019 הוכתרה כשנה של פעילות בנושא מוכנות למקרי חירום בריאותיים, ונקבע מעקב צמוד אחרי התפרצויות כאלו, וקדימות למחקרים ופיתוח תרופות למחלות. ברשימה – אבולה, מחלות חום מדממות אחרות, זיקה, ניפה, שפעת הנילוס המערבי, סארס ועוד.

7. רפואה ראשונית חלשה – רפואה ראשונית היא בעצם רפואת הקהילה, או מה שאצלנו קוראים – קופות החולים. זו בעצם נקודת ההשקה הראשונה של כל אחד עם מערכת בריאות, וזו שאמורה ללוות אותו כל חייו ולכן יש לה חשיבות גדולה בשמירה על בריאות הציבור. זו הסיבה שאירגון הבריאות העולמי מרגיש צורך להתערב ולחזק את הרפואה הזאת במקומות בהם היא חלשה, מזכירה לכם את המשפט - מערכת הבריאות העולמית חזקה במידת החוזק של החוליה החלשה ביותר שלה - זו החוליה החלשה ביותר.

8. התלבטות לגבי חיסונים – כן, ארגון הבריאות העולמי אומר את זה בעדינות, אבל אנחנו קוראי לזה מתנגדי החיסונים. אז כן, מתנגדי החיסונים נמצאים ברשימה הלא מכובדת של הסיכונים הבריאותיים הגדולים ל 2019. החיסונים נחשבים לאחת הדרכים היעילות ביותר למניעת מחלות, ומונעים היום 2-3 מיליון מקרי מוות בשנה. מחלות כמו חצבת גדלו ב 30%, ומדינות שהיו קרובות להעלמת המחלה, חזרו אחורה. הסיבות להתנגדות מורכבות, שתי המרכזיות על פי מחקר שנעשה הן בעיה בנגישות לחיסונים וחוסר אמון בהם. ארגון הבריאות שם לו למטרה להעלים את סרטן צוואר הרחם בעזרת חיסון ה HPV, ולקדם העלמה של פוליו ממדינות מסוימות בעולם וכמובן להעלות הענות לחיסונים.

9. קדחת הדאנגי – אמנם לא אצלנו, אבל מתברר שקדחת הדאנגי, שמועברת בעקיצת יתוש, שהיא מחלה קטלנית ל 20% מהנדבקים בה, הפכה לאיום גדל בעולם. המחלה שהייתה מחלה עם התפרצות בתקופות הגשומות בלבד, במדינות כמו בנגלדש והודו, הרחיבה את העונה שלה לתקופות ארוכות יותר של התפרצות, חצתה גבולות למדינות שבהן לא הייתה קיימת עד עכשיו, ומספר המתים ממנה הולך ועולה. 40% מהעולם נמצא כרגע בסיכון לחלות בקדחת הדאנגי.

10. ולסיום – מי שחשבנו שיביא את האפוקליפסה, והתברר שהוא לא.... HIV. ההתקדמות בתחום ה HIV הייתה באמת מדהימה. תוך עשורים בודדים הצליח העולם לייצר נגישות ומודעות לבדיקות, להימנעות, ובעיקר לייצר תרופות שהפכו את המחלה להרבה פחות קטלנית, ואפילו לאמצעים תרופתיים למניעת הדבקות. אבל.... אל תטעו, המגיפה ממשיכה. כמעט מיליון אנשים מתים מהמחלה כל שנה, יותר מ 70 מיליון אנשים נדבקו בעולם, 35 מיליון מתו, והיום סביב 37 מיליון אנשים בעולם חיים עם הנגיף. ארגון הבריאות עומד להשקיע בהשקה של בדיקה עצמית של HIV מה שהם מקווים שיביא ליותר אבחונים ויותר נשאים מטופלים. אז מה הולכים לעשות עם האיומים האלו? לארגון הבריאות יש תוכנית סדורה לטיפול בכל אחד מהאיומים האלו, רובם כמובן בשיתוף פעולה עם מערכות הבריאות של המדינות החזקות. בנתיים נראה שלכל דבר יש תוכנית, והפתרון נמצא ממש במרחק נגיעה, אבל רוב הבעיות האלו אינן חדשות, ולא בטוח שהמערכת יודעת באמת איך להתמודד איתן. אז שתהיה לנו שנה טובה, ובריאה בלי מגיפות שפעת עולמית, זיהום אוויר וסוכרת.

11 צפיות0 תגובות

댓글


bottom of page